סטארט אפ
מונחים ועקרונות בסיסיים שחשוב לדעת ב-Term Sheet
יזמים מתחילים נתקלים די מהר במסמך הקרוי Term Sheet ונדמה שאף אחד לא קורא לו בשם עברי כלשהו, כגון "מסמך תנאים" או "מסמך תנאי עסקה" או "מסמך עקרונות" אלא דווקא במונח האנגלי.
לבד מן השימוש במונח האמור בשפה הזרה, המשמש גם משקיעים ישראליים למהדרין בחברות כחול-לבן, רבים מן המונחים שבהם נעשה שימוש במסמך זה אינם מוכרים ליזמים שעדיין לא התנסו בגיוס כספים.
לצורך מאמר זה נסקור בקצרה את העקרונות והתנאים החשובים ביותר המופיעים במסמך עסקה מסוג זה.
מי שמנסח ומציע את המסמך הוא המשקיע הפוטנציאלי בחברה. המשקיע יגיש מסמך זה לחברה לאחר שערך בדיקות עסקיות וטכנולוגיות לגביה והגיע למסקנה שיש לו עניין להשקיע בחברה האמורה.
המסמך יפרט את התנאים שלפיהם המשקיע יסכים לבצע השקעה בחברה. ביצוע ההשקעה המתוארת במסמך יהיה תמיד כפוף לביצוע בדיקת ‘due diligence’ (בדיקת 'שקידה נאותה') מצד המשקיע ויועציו, הן במישור הטכנולוגי, הן במישור של קנין רוחני, הן במישור החשבונאי והן במישור המשפטי וכל דבר אחר שהמשקיע ירצה לבדוק ולאמת לפני שיבצע את ההשקעה.
המסמך יתאר ראשית את מבנה ההון הנוכחי של החברה, לפני השקעה, ואליו תצורף טבלת ההון ‘capitalization table’ המפרטת את סוגי המניות, בעלי המניות, מספר המניות המוחזק על ידי כל אחד מהם וזכאות לאופציות, אם הוקצו כאלה.
לאחר מכן יבוא סכום ההשקעה המוצע ופירוט שווי החברה לפני ההשקעה.
אז יפורטו סוגי המניות אשר יונפקו למשקיע (מניות רגילות, מניות בכורה וכו'), מספר המניות אשר יוקצו בגין ההשקעה והמחיר למניה והאחזקות אשר יהיה למשקיע לאחר ביצוע ההשקעה, על בסיס דילול מלא, כלומר לאחר שלוקחים בחשבון את כל המניות והאופציות אשר הוקצו כבר לאחרים, חוץ מן המשקיע. תצורף טבלת הון נוספת (‘post investment capitalization table’) .
פעמים, המשקיע ישמור לעצמו אופציה לבצע השקעה נוספת בסכום השקעה שיוגדר, במחיר ההשקעה המקורית או אולי בתוספת כלשהי מעל ההשקעה המקורית.
פעמים, יאמר במסמך עקרונות זה כי ההשקעה תתבצע בשלבים או לאורך פרק זמן מסויים, ופעמים ההעברה של כל מנה מסכום ההשקעה הכולל יהיה כפוף להשגת אבני דרך מסויימים על ידי החברה-בין אם אלה אבני דרך טכנולוגיים או ספי מכירות מסויימים או כל תנאי אחר אשר יתלווה להשקעה.
מסמך העקרונות יפרט את השימוש אשר ייעשה בכספים על ידי החברה ‘use of proceeds’ אשר יהיה בדרך כלל מפורט בתכנית עסקית אשר תצורף אף היא למסמך העקרונות.
משקיעים מסויימים יסכמו עם החברה על מתן שירותי יעוץ או ניהול לחברה והסכם מסוג זה ייחתם ביחד עם הסכם ההשקעה ותשולם בגין שירותים אלה תמורה נפרדת מן החברה למשקיע.
המסמך יפרט את התנאים של תכנית האופציות אשר תפתח עבור מנהלי, עובדי ויועצי החברה, וכמות המניות אשר תשמר לצורך תכנית זו.
אם המשקיע מקבל מניות בכורה, כי אז יפורטו התנאים המועדפים אשר יוקנו למשקיע והמתלווים למניות אלה, כגון הזכות לקבל את השקעתו בחזרה על דרך של דיבידנד, עם או בלי ריבית, עם או בלי פרמיה, לפני שבעלי מניות אחרים יקבלו דיבידנד מן החברה ((‘dividend preference’; זכויות הצבעה; התנאים והמועדים שבהם מניות הבכורה יהפכו למניות רגילות; מה יקרה כאשר החברה תתמזג לתוך חברה אחרת או תרכש על ידי חברה אחרת; מה יקרה אם החברה תפורק(‘liquidation preference’); האם המשקיע מוגן מפני דילול כאשר יהיו השקעות נוספות בחברה (‘anti-dilution’), ועוד.
המשקיע ישמור לעצמו זכויות וטו על כל ההחלטות העקרוניות בחברה (‘restrictive provisions’), כגון: שינוי בתקנון, שינוי באופי הפעילות העסקי של החברה, שינויים בהון המניות והקצאות הון, ביצוע השקעות בסכום העולה על רף מסויים, שינויים בזכויות החתימה מטעם החברה, מיזוג או רכישה על ידי חברה אחרת, ועוד, ועוד, כיד הדמיון הטובה על המשקיע ועל עורכי דינו.
המסמך יפרט את האפשרויות המוקנות למשקיע ולבעלי המניות האחרים בחברה מפני הקטנת אחזקותיהם בחברה, כגון זכות מצרנות (‘pre-emptive right’); זכות סירוב ראשון במקרה של מכירה על ידי בעל מניות; זכות להצטרף למכירה על ידי בעל מניות (‘come along’ or ‘co-sale’)'; הזכות לצרף בעלי מניות אחרים למכירה (‘bring-along’); חיוב המייסדים/ממציאים שלא למכור את מניותיהם לפרק זמן מינימלי שיקבע.
בנוסף יקבעו במסמך העקרונות אופן ההצבעה באסיפה הכללית, ובדירקטוריון והרכב הדירקטוריון. חשוב לשים לב כאן למנין החוקי הנדרש לכינוס אסיפה כללית או ישיבת דירקטוריון, כך שקבוצה מסויימת לא תוכל "לחטוף" החלטה בהעדר קבוצה אחרת.
המשקיע ידרוש ויקבל זכות עיון במסמכי מערכת החשבונות של החברה, דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים (‘information rights’) זכות לבקר בחברה ולבדוק את משרדיה ומפעלה וכו'. זכויות אלה חשובות במיוחד עבור משקיע אשר לא מקבל מושב בדירקטוריון בגין השקעתו (שכן לדירקטור מוקנות כל הזכויות הללו באופן אוטומטי).
מונח שאינו מוכר כלל ליזמים בתחילת דרכם ואשר הינו בעל חשיבות גדולה למשקיעים הוא ‘registration rights' קרי הזכות לרשום את המניות למסחר. כאשר חברה מציעה את מניותיה לציבור, מי שמקבל את הכסף אשר יגוייס מן הציבור הוא החברה. בעלי המניות אינם מקבלים דבר ולכן אין הדבר מהווה ‘exit’ מבחינת המשקיעים, אלא אם מניותיהם נרשמות אף הן למסחר. בהנפקה ראשונה נדיר הדבר שבנק ההשקעות יסכים לרשום מניות של בעלי מניות למסחר (אלא אם כן מדובר בחברה מצליחה ומבטיחה במיוחד). אולם מאוחר יותר כאשר החברה גייסה כבר כספים ורוצה לצאת שוב לציבור כי אז יכולים בעלי המניות לרשום גם את מניותיהם למסחר (בכפוף למגבלות הדין בארץ שבו מתבצעת ההנפקה) ולכן שמים משקיעים דגש מיוחד על הנושא של רישום המניות למסחר בין אם מסוג (‘piggyback’ or ‘demand rights’ׂ- ועל כך במאמר נפרד.
חשוב להדגיש שמסמך העקרונות אינו מהווה חוזה מחייב לאף אחד מן הצדדים. יחד עם זאת המסמך כן מבטא את רצון הצדדים לבצע את ההשקעה לפי התנאים המפורטים בו וכן חלים עקרונות תום הלב על המשא ומתן בין הצדדים ועל ביצוע ההשקעה בפועל. במידה והמשקיע יגלה (או יאמר שהוא גילה) במסגרת בדיקותיו ממצאים שיש בהם כדי להשפיע על שווי החברה כי אז יתכן מצב שהמשקיע ידרוש לשנות את תנאי ההשקעה.
משקיעים כן דורשים, כמעט תמיד, שהחברה לא תנהל משא ומתן מקביל עם גופים אחרים לאחר המועד שבו מסמך העקרונות נחתם וכל עוד מתבצעת בדיקת השקידה הנאותה על ידי המשקיע (‘no shop’). על החברה גם להתחייב להמשיך ולנהל את עסקיה בדרך העסקים הרגילה כל עוד ההשקעה לא נסגרה.
בתקופת הזמן שהמשקיע יבצע את בדיקותיו היועצים המשפטיים של הצדדים ינסחו הסכם משפטי מפורט, תוך פרק זמן מוגדר, אשר יכלול את תנאיו של מסמך העקרונות ואת התנאים המשפטיים החלים דרך כלל על הסכמים מסוג זה. חלף פרק הזמן המוגדר ולא בוצעה ההשקעה, והמועד לא הוארך, מסמך העקרונות יפקע מאליו.